יזמים אוהבים לחשוב. יש משהו שחסר בעולם או משהו שאפשר לשפר בו, והם מבינים את זה. מתוך ההבנה הזו הם חוברים זה לזה ומפעילים שרירים שהם באמת נהנים להפעיל: אינטלקט, נחישות, יצירתיות. הם במיטבם כשהם עושים את זה.

יזמים גם נהנים לדמיין את העתיד. את ההצלחה שעשויה להגיע, את הרעיון שהופך למציאות מתוך מאמץ משותף. את העושר והנוחות שיבואו בעקבות זאת, או הפרסום והצמיחה.

אבל יזמים, כמו רוב האנשים, לא אוהבים לתכנן את העתיד. תכנון העתיד מצריך מניפולציה מחשבתית מורכבת – ממחשבות ורודות, מרגשות ומאוד מאוד נעימות, לחשיבה של ניהול סיכונים:

מה עלול להשתבש?

איך זה יעבוד אם באמת נצליח?

מה יקרה אם נריב?

שאלות קשות, נכון?

אבל אין ברירה אלא לחשוב עליהן.

התחמקות ממחשבה על השאלות האלה, הסתמכות על כך שהכול יהיה בסדר כי אנחנו סומכים זה על זה, אלה יכולות להוביל להתרסקות של המיזמים המוצלחים ביותר, הן יכולות להוביל שנים של השקעה להסתכם במפח נפש, הן יכולות לקחת הצלחה שנמצאת ממש בהישג יד ולהעלים אותה.

חשבו על זה כך – האנשים שאתם עכשיו, הם לא האנשים שתהיו בעוד שנה, שנתיים או חמש שנים. וכך גם השותפים שלכם. כל אחד מכם ישתנה וכדאי שהצלחת המיזם שלכם ולצידה גם התועלת האישית של כל אחד מכם ממנו, לא יהיו נתונות לגחמותיו של מישהו.

לפני שאתם דוהרים קדימה עם פיתוח הרעיון שלכם, שבוּ רגע והשקיעו בניסוח הסכם מייסדים.

תכליתו של הסכם מייסדים היא בדיוק זו: הסדרת היחסים בין שותפים ויזמים שמעוניינים לחבור זה לזה וליצור פעילות עסקית משותפת. יש אינסוף היבטים שניתן לכלול בהסכם מייסדים, כמניין התרחישים שאתם יכולים לצפות, אבל לרוב, מקובל לכלול בהסכם כזה מנגנונים מסוימים, הנה כמה מהם:

איסור מכירת מניות (No Sale):

כדי שאף אחד מהמייסדים לא יוכל למכור את מניותיו בחברה במשך תקופה מסוימת – כך, אף מייסד לא ימצא את עצמו במפתיע שותף עם אדם אחר, איתו לא תכנן להיות במערכת יחסים עסקית.

זכות סירוב ראשונה (Right of first refusal):

כדי שאם אחד מכם ירצה למכור את מניותיו בחברה (אחרי תקופת איסור המכירה), הוא יהיה חייב להציע אותן קודם לשאר בעלי המניות.

זכות מצרנות (Preemptive Rights):

כדי לאפשר למייסדים לשמור על אחוז האחזקה שלהם בחברה. למעשה, מדובר בזכות ראשונים הניתנת לבעלי מניות קיימים לרכוש מניות נוספות לפני משקיעים חדשים ובכך למנוע את דילול האחזקות שלהם בחברה. זכות זו רלוונטית למשל במקרה של הנפקת החברה למשקיעים חדשים.

מכירה כפויה (Bring along/Drag along):

כדי לאפשר לבעלי מניות הרוב לכפות על בעלי מניות המיעוט למכור, ביחד איתם, את מניותיהם לצד שלישי, וכך למנוע מצב בו חלק מבעלי המניות יוכלו למנוע הצעת רכישה שמקובלת על הרוב.

מנגנון הבשלה (Reverse Vesting):

כדי לאפשר לחברה לרכוש חזרה את מניותיו של מייסד מסוים במקרה שהעסקתו בחברה הסתיימה בשל התפטרות "ללא סיבה מוצדקת" או על ידי פיטורים בשל סיבות שהגודרו מראש בהסכם (בתמורה מינימאלית לרוב), רכישה כזו תגדיל את שיעור האחזקות של יתר בעלי המניות.

לאור המורכבות בעריכת הסכם מייסדים, מומלץ להשקיע זמן ומחשבה בתכנונו תוך התייעצות עם עורך דין מנוסה. יום אחד, כשההצלחה והעושר יגיעו, ודאי תודו לעצמכם על זה.